יהודה ושומרון

הרי יהודה ושומרון:

יהודה ושומרון הם כינויים לשטח בין מדינת ישראל לממלכת ירדן, הם ממוקמים בנגב עצמו, וגם קצת מעליו, באמצע ארץ ישראל.

אורך האזור הוא כ-125 ק"מ, ורוחבו הוא עד 50 ק"מ. גבולותיו מצפון הם רכס הר הגלבוע והרי אום אל-פחם, ובדרום גבעות יתיר והר עמשא.

32% בלבד, נועדו לחקלאות.

השמות "יהודה" ו"שומרון" מקורם, כל אחד בנפרד. לפי ספר מלכים, בתקופת הבית הראשון היו אלה שתי ממלכות נפרדות, לפעמים היו אויבות אחת לשנייה ולפעמים ביחסי ידידות. בתקופת הבית השני שררו באופן קבוע יחסים של אויבות בין היהודים תושבי יהודה והשומרונים תושבי שומרון.

המינוח "יהודה ושומרון", כמונח המתאר יחידת שטח אחת, הוא מונח מודרני שהופיע במאה העשרים בהקשר של התנועה הציונית[דרוש מקור], ואת עיקר משמעותו קיבל לאחר מלחמת ששת הימים.

היסטוריה:

בראשית המאה העשרים, נשאל חבר הלאומים לשאלת מעמדה של ישראל.

כתב המנדט שנוצר הכיל תוכנית מפורטת, על פיה תקום מדינה ליהודים- על שתי גדות הירדן. (בשטח שהיום כולל את ישראל עם יהודה ושומרון וירדן).

תוכנית החלוקה כללה הקמה של שתי מדינות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית. אזורי הרי יהודה והשומרון נכללו בתחומי המדינה הערבית, אך תוכנית החלוקה נדחתה על ידי הערבים.

עם פרוץ מלחמת השחרור נכבש אזור הרי שומרון ע"י ממלכת עבר הירדן, ועיראק.

קווי הפסקת האש בין מדינות ערב, למדינת ישראל יצרו שטח חדש ממערב לנהר הירדן, אשר נקרא בפי רוב העולם הגדה המערבית .(למרות שמונח זה שימש לתאר את כל ארץ ישראל ממערב לירדן טרם המלחמה).

במלחמת ששת הימים נכבש השטח שוב בידי כוחות צה"ל. לאחר המלחמה חליטה ממשלת ישראל לספח רק את שטח מזרח ירושלים למדינת ישראל.

על-פי החוק הישראלי, שטח מזרח ירושלים לא כלול ב"יהודה ושומרון" ועל יתר השטח חלה חקיקה צבאית. למרות זאת בעיני רוב מדינות העולם, ובעיני הרשות הפלסטינית מזרח ירושלים נותר חלק מ"הגדה המערבית".

ב1987 נחתם הסכם סודי בעניין החזרת חלקים מהשטח לשלטון הירדני,

(הסכם לונדון), בין שמעון פרס למלך חוסיין. אולם ההסכם לא יצא לפועל עקב התנגדות ראש הממשלה דאז יצחק שמיר.

ב-1988 הודיע המלך חוסיין על ניתוק הזיקה בין ירדן לגדה המערבית, כך שמאז אין עוד תביעה ירדנית על השטח.

כיום, ביהודה ושומרון יש יותר ערבים מאשר יהודים, חלק מהשטח, נתון לשליטה חלקית של הרשות הפלסטינית.

הזכות לשליטה על השטח נתונה במחלוקת בין מדינת ישראל לבין הפלסטינים. מאז הודעת המלך חוסיין מ-1988, נוקטים ארגון האו"ם ורוב מדינות העולם עמדה - השטח ראוי להיות חלק אינטגרלי ממדינה פלסטינית עתידית.